מרתון הכרבולות - גב זרחן . מסלול מעגלי של 46 ק"מ .נפלא ומומלץ לאחר שטפונות

רקע כללי וקצת ממבט אישי על המסלול

מדובר ביום טיול ארוך יחסית ( 45 ק"מ) אשר בוצע בחודש מרץ , לאחר יום שטפונות מאסיבי שהיה במדבר. היום התחיל בגשם קל ושמיים מעוננים ( מה שרק הוסיף לחוויה ) והסתיים ביום שמש נעים .
המסלול לקח לי כ 11:30 שעות כולל הפסקות למנוחה ורחצה בגבים (ושעה ארוכה מאוד בגב זרחן ) . אם רוצים להספיק אותו ביום אחד ולא להכנס לחושך -חייבים לנוע בקצב מהיר איפה שאפשר .
אני מאוד אוהב ימי טיול ארוכים שבהם אני יכול להתנתק מכל המחשבות והעולם ולהיות חופשי ומאושר ולו רק ליום אחד . מדובר במסלול מעגלי שלוקח לכמה מהנקודות היותר יפות שיש באזור המכתש הגדול והדרום. הרי הכרבולת מהווים מראה מרשים ויוצא דופן גם למטייל הוותיק שכבר ראה כמה דברים בחייו והנוף הנצפה מהם לכיוון המכתש מעורר השתאות ומרשים בכל קנה מידה . תוסיפו לזה את הירוק שכיסה את כל השטח לאחר הגשמים ואת כל הגבים על הדרך שמלאים במים רעננים וטריים ותקבלו מתכון מנצח לטיול יוצא דופן , מאתגר ומתגמל במיוחד. תוספת בנימה אישית שלי : הרבה זמן שכבר רציתי לטייל בזמן של זרימת נחלים במדבר ולא יצא לי . לצערי ( כמו שכבר הזכרתי בעוד כמה סיפורי דרך ) מחלת הסרטן , טיפולי כיומותרפיה וניתוחים חוזרים ונשנים כל כמה חודשים מנעו ממני לצאת בדיוק ברגע המתאים ולכן הפעם קפצתי על המציאה והעיתוי המדויק .למרות איסורי הרופאים להתאמץ וההוראה לנוח אחרי הניתוח - לא יכולתי להתאפק ולעמוד בפני הקסם הזה כאשר מי יודע מתי אוכל לבצע זאת שוב. מן הסתם ההתלהבות שלי והתיאורים המליציים של הנופים והחוויות קצת מועצמים מהמצב האישי ולכן חשוב לי לציין זאת . אז קחו את התיאור בסיפור הדרך הזה בפרופרציות הנכונות ותנו לתמונות ומראה העיניים לשפוט עבורכם .
הערה חשובה: אין לבצע את המסלול במקרה של אזהרת שטפונות . המסלול כולל מספר ערוצי נחלים ומפלים המהווים סכנת חיים אמיתית במקרה של שטפון בזמן שהיה בהם .

חלקו הראשון של המסלול : מחניון מפעל אורון - הכרבולות - נחל עפרן - חניון לילה נחל מדור\עפרן

את הרכב החניתי בחניון המסודר של מפעל אורון . זאת נק ההתחלה והסיום של המסלול . למי שמעוניין - ניתן לישון שם גם לילה לפני ולחסוך קימה מוקדמת ונסיעה למי שבא מרחוק . מדובר גם ככה ביום ארוך ומייגע אז זאת אפשרות להרוויח קצת כוחות ושעות שינה. אני אישית יצאתי ב 04:00 בוקר מהבית והתחלתי את המסלול שעתיים אחרי ב 06:00 בבוקר.
כשהגעתי עדיין ירד גשם קל בכל האזור וכל החניון היה מלא בבוץ ושלוליות - מה ששימח אותי מאוד מ 3 סיבות :
1. יהיה קריר ונעים , אני שונא חום . ואפשר לנוע מהר בלי לסבול ולהזיע יותר מדי
2. יהיה מעניין !! לראות את הנופים של המדבר עם קצת גשם ורטובים
3. כנראה שהגבים יהיו מלאים והנחלים עוד יזרמו כל היום
החלק הראשון של המסלול מתואר בלא מעט סיפורי דרך והוא חלק מהקטע של שביל ישראל שעובר בהרי הכרבולות או איך שלא קוראים למקום הזה.
מדובר על קטע של כ 19 קמ בערך עם עליה מצטברת של כ 750-800 מטר .
מהחניון הולכים כ 500 מטר בערך לצד הכביש ופונים שמאלה לסימון שבילים אדום- צועדים איתו כ 700 מטר בערך ומגיעים לפיצול שבו עוזבים את השביל האדום ומתחברים בעצם לשביל ישראל העולה לכיוון הרי הכרבולת. מפה בעצם ממשיכים כל הדרך עם התוואי של שביל ישראל . לאחר מס ק"מ תעברו פיצול כחול שפונה שמאלה - שימו לב לא לפנות איתו שמאלה ( הוא מוביל לנחל מדור) אלא להמשיך ישר.
בכל הדרך נופי מדבר נפלאים , גבים קטנים ( רק לאחר גשם ) עליות וירידות . חלקן מאתגרות והשיא הראשון הם הכרבולות עצמן כמובן . לאחר טיפוס לא קצר תגיעו לרכס הכרבולות שממנו נשקפים נופי המכתש . כל תא השטח הזה יפה ופראי באופן מיוחד. תחושת עוצמת הטבע מורגשת פה בכל צעד וצעד. ואין כמו לעצור כאן במקום הנכון ,להוריד נעליים , למתוח רגליים ולשתות קפה אל מול נפלאות הטבע . אני ממליץ להגיע בחורף אחרי סשן של גשם דרומי ואז גם כל המורדות מכוסים בירוק ופריחה מכל עבר . אני הייתי ביום של גשם קל ,מה שהוסיף ממד מיוחד וקסום לכל הנוף והאווירה . מומלץ בהחלט . שימו לב רק שבימי גשם או אחריהם חלק מהמסלול ( בעיקר הקטעים הסלעיים ) הופך להיות חלקלק אז יש לנקוט משנה זהירות .
הולכים על הכרבולות עם השביל המסומן . זה לא ממש שביל מסודר אלא יותר הליכה על משטחי סלע ואבנים בשיפוע צד. זה המקום להיות מרוכז , להסתכל איפה מניחים את הרגל כדי לא לעקם או לנקוע אותה. מהכרבולות מתחילים בירידה מתונה עם השביל . בשלב מסוים הירידה הופכת ליותר תלולה , עולים ויורדים לאורך השביל ולבסוף מגיעים לחלק הכיפי והמעניין הבא של הטיול - ערוץ נחל עפרן. אני הייתי מייד לאחר יום שטפונות , מה שאומר שכל הגבים לאורכו היו מלאי מים טריים ומזמינים . ההליכה בערוץ הנחל די טכנית בחלקו הגדול . ישנם מקומות בהם הותקנו "ידיות" לעזרה והן בהחלט נחוצות. בחלק הזה של הנחל צריך להירגע , להוריד קצב ולנהוג באחריות וזהירות בעת חציית המקומות המועדים לפורענות. לאחר חציית גבים והליכה בערוץ הנחל המקסים מגיעים לחלקו האחרון שבו יש עליה תלולה ומבלבלת ( שימו לב להשאר עם הסימונים) ולאחר מכן ירידה תלולה מאוד שבה הותקנו ממש סוג של מעקה לעזרת המטיילים . מסיימים את הלונה פארק של הנחל ומשם ממשיכים בהליכה מנהלתית , נעימה וקלה עם השביל לעבר חניון הלילה . מתחילת המסלול עד חניון הלילה עברו כבר כ 19 קמ בערך. מאחר ואני תכננתי להמשיך מפה עוד לא מעט ק"מ , השתמשתי בשרותי הטמנת מים שחיכו לי בחניון. עד כאן סיימתי 3 ליטר מים ובחניון חיכו לי מומנים עוד כ 4 ליטר נוספים להמשך . מכאן יש מס אפשרויות :
1. להשאר לישון בחניון
2. לסיים את הטיול ולחזור בנסיעה לחניון בו השארנו את הרכב .
3. הכי כיף - להמשיך בטיול כמו שבצעתי בסיפור הדרך הזה לעבר עין אום תינה וגב זרחן

חלקו השני של המסלול : מחניון לילה מדור - ערוץ נחל צין - עין אום תינה - גב זרחן

עד כאן חלפו להם 19 ק"מ . בחניון לקחתי את המים וזה הזמן להמשיך לחלק הבא של המסלול .
מחניון הלילה ממשיכים עם השביל השחור כ 2.5 ק"מ בערך עד למפגש עם השביל האדום . בדרך קצת לני הפניה לשביל האדום מגיעים וחוצים בעצם את ערוץ נחל צין . כשהעתי לשם חיכתה לי הפתעה נפלאה ומיוחדת - הנחל כולו זורם ושוטף עדיין מהשטפונות של אתמול והגשם של היום . המראה בלתי נתפס , באמצע המדבר זרימת מים . הסתובבתי לי קצת לכל אורך הנחל השוצף והזורם בחיפוש אחרי נקודת חציה שלא תסכן אותי , על הדרך - מגלה מפלונים זורמים וברכות שכל אחת מהן מהווה נקודת חן נפלאה בפני עצמה ואפשר לבלות בה יום שלם . מביט בשעון ומבין שצריך לתת גז . עוד יום ארוך לפני ואני לא בדיוק בשיא הכושר עכשיו ( כימותרפיה , הקרנות , בדיוק אחרי ניתוח קשה .. זוכר ? ) מאתר נק בטוחה לחציה של הנחל הזורם . כמובן שמרטיבים רגלים ונעליים עד הברך לפחות . לאחר החציה ממשיך לעבר השביל האדום בעצם נפנה שמאלה ונמשיך איתו עוד כ 2.4 ק"מ נוספים עד פיצול לשביל הכחול שפונה שמאלה מהאדום לכיוון עין אום תינה וגב זרחן. מכאן הליכה של 1 ק"מ ( בדרך שוב חוצה את נחל צין שזורם ) מובילה לפיצול ימינה לשביל שחור איתו לוקחים ימינה למעיין והגב הקטן שבו . המעיין והגב - מקום נפלא להפסקה קצרה , רוב המים בגב מגיעים מהשטפונות וחלקם הקטן מהנביעה הקטנה של המעיין . לאחר הפסקה קצרה ורענון במי הגב , יש לחזור לשביל הכחול ואיתו ממשיכים עד לגב זרחן . הליכה של כ 4 ק"מ נוספים מביאה אותי לתחתית גב זרחן . כל האזור מלא גבי מים ושלוליות מהגשם והשטפונות שהיו בימים הקודמים והמראה פשוט עוצר נשימה. מכאן ישנו שביל שחור קצר המוביל בעליה וטיפוס קליל לגב זרחן עצמו .
מתקרב לגב ומפה החיוך פשוט לא מפסיק . כל כך הרבה זמן רציתי להגיע לפה. ראיתי את הגב הזה בתמונות בזמן שכיבה במיטה בבית החולים ותהיתי האם ומתי אצליח לראות אותו גם במציאות . והנה הגיע הרגע הזה !! רגע מרגש ומלא בכל כך הרבה משמעות עבורי. הגב והמקום הזה כולו באמת ובתמים מהווים פינה קסומה ומיוחדת במינה. אני לבד , הגב מלא מים , הכל נקי , חדש , נוצץ וריחני אחרי הגשם במיוחד עבורי. מה עוד אפשר לבקש ? מתפשט ונכנס למים . המים קפואים ממש אבל למי איכפת ? הגב ממש עמוק ואני מבלה בתוכו חצי שעה של אושר צרוף . צולל ועולה וצועק לשמים משמחה . רגע לפני שאני קופא לגמרי .. יוצא להתנגב ולהתלבש . כוס קפה מחמם במקום המדהים הזה . נושם את הזכרון לתוכי ונוצר את הרגע הקסום . מודה בליבי לכל החברים שתמכו ועזרו בטיפולים . לכל הרופאים והצוותים הרפואים שמטפלים בי במסירות וכמובן כמובן למשפחה המופלאה שלי שנותנת לי ללכת אחרי הלב והנשמה גם כשזה נראה הדבר הכי לא נכון והכי מסוכן עבורי לעשות ומאפשרים לי להגשים חלומות ( גם אם הם קטנים כמו גב זרחן )
טוב... הגיע הזמן להפסיק עם הרגשנות ולחזור למציאות . מפה עוד דרך ארוכה לסיום . יאללה לדרך

חלקו השלישי והאחרון של הטיול : מגב זרחן - שביל לא מסומן - דרך גיפים סלולה לחניון ולרכב חזרה

עד כאן עברו כ 30 ק"מ בערך . לאחר הרחצה המרעננת והקרה בגב זרחן אני מרגיש כמו חדש ווכן לצאת שוב לדרך . בעצם מפה צריך להגיע לדרך הגיפים הסלולה שמובילה חזרה לעבר חניון מפעל אורון שם התחלתי והרכב מחכה. הקטע של ההליכה מגב זרחן ועד ההתחברות עם שביל הגיפים אינו שביל מסומן בצבע במפה או בשטח . אבל הוא בהחלט קיים באפליקציית הניווט בה אני משתמש . וקיוותי שהוא יהיה שם גם במציאות . אז שמח להגיד שאכן הוא קיים בשטח ובמציאות וניתן ללכת בו ללא בעיה . כאן בקטע דרך הזה כדאי מאוד להשתמש באפליקציית ניווטים כי בדרך יש כל מיני שבילים חוצים לכל מיני כיוונים ואף אחד מהם אינו מסומן , כך שקל מאוד להתבלבל וללכת קצת לאיבוד.
מהגב עולים ( לא חוזרים למטה לשביל המסומן) במעלה הצוקים בשביל ברור . המראה מלמעלה מרשים לא פחות מהשהיה בגב עצמו . רואים ממש את כל המפל והגב עצמו מלמעלה כשמתקרבים לקצה. זהירות !! שה קטע מצוקי ומסוכן למי שרוצה להביט בגב מלמעלה- יש לנקוט במשנה זהירות .
נפרדתי לשלום מהגב והמראות הנפלאים הנשקפים מהצוק מעליו . מכאן כבר מדובר בהליכה מנהלתית "משעממת" עד לדרך הגיפים הכבושה ומשם לרכב . סה"כ כ 15 ק"מ נוספים שאין ברירה אלא לעשותם אם אין לכם גיפ ובאתם לבד עם רכב אחד. קצת לפני החיבור עם השביל הראשי חוצים פסי רכבת . תעצרו רגע להסתכל - המראה נפלא וגם כמובן לוודא שלא באה רכבת בדיוק . משם את ה 10 ק"מ האחרונים העברתי בריצה קלה . זה ממש הסוף ונשארתי קל משקל ( האוכל בבטן ולא בתרמיל , רוב המים נשתו ) . קיוותי שאולי יעבור איזה ג'יפ או רכב מטיילים על הדרך הראשית , אך זה לא קרה . יום משוגע לגמרי . הייתי לבד מתחילת היום ועד סופו . לא ראיתי נפש חיה לאורך כל הדרך ובשום מקום.
לאחר הליכה \ ריצה קלה מייגעת וארוכה הגעתי לחניון . קצת מתיחות . ווטסאפים לכולם שאני חי והכל בסדר ויאללה הביתה . לפני עוד נסיעה ארוכה .
מוסיקה טובה כל הדרך , הראש בעננים , הגוף עייף ורצוץ אבל הנפש צוהלת משמחה ואושר.
עוד יום טיול נפלא באמתחתנו והטיול הבא כבר מתחיל להרקם בראש מחדש.

טיפים

• כדאי לצאת מוקדם ככל האפשר - מדובר ביום טיול ארוך בתוואי שטח שחלקו קשוח ואיטי
• ממליץ להשתמש בהטמנת מים בתשלום שבחניון הלילה בדרך . במקום לסחוב 7-8 ליטר חצי מהדרך .
• בבקשה חברים לבדוק היטב תחזית בימים של חשש משטפונות וגם הפוך. כלומר : לא לצאת למסלול המלא הזה בימים מאוד חמים . חפשו יום נעים בתקופת החורף , רצוי לאחר גשם ושטפונות כדי להנות ממלוא הפוטנציאל שיש לגבים באזור להציע
• להשתמש באפליקציית ניווט . חלק מהמסלול כאמור בתיאור לא מסומן ממש אז חבל להתבלבל שם .
• לכו מהר איפה שאפשר כדי שישאר לכם מספיק זמן להפסקות ומנוחה בנקודות המעיניינות והכיפיות של המסלול